קשת של תינוקות
- Esti Verker
- 8 ביולי 2018
- זמן קריאה 2 דקות
8.7.18
כבר תקופה ארוכה שאני חושבת על הנושא ואיך אני יכולה לעזור ולתת קצת מעצמי, שמחה לשתף אותכם סופסוף בפרוייקט המיוחד הזה, "קשת של תינוקות"
"היא ישבה מולי, עיניה הענקיות כחולות ים הביעו כאב אינסופי, כאב של אובדן אמיתי, כאב שרק מי שעבר יוכל להזדהות איתו, היא תיארה לי במילים את השקט שבא אחרי, שיתפה אותי בזכרונות מההריון המיוחד, ניכר כי הכאב העמוק חרוט אצלה בעוצמה שיכולה למוטט בנינים. היא חוותה לידה שקטה. הרצון הראשוני שלי היה זה לקום ולחבק ולהביע הזדהות, אך הלב שלי התפרק שם כמעט על השולחן בבית הקפה ורק ישבתי והאזנתי בדומיה לרגעי העצב והשמחה, לחיים שכמעט היו ונדמו ברגע אחד של שקט מקפיא דם בחדר הלידה.
כעת היא מצפה לילד חדש, חיים שלמים נוצרים אצלה שם בפנים מלאים בפעימות קטנות ומעידים על חיים שמתהווים שם אחרי האובדן הקשה."
כצלמת הריון וניו בורן, אני פוגשת המון אמהות לפני ואחרי לידה. מזה תקופה ארוכה שהנושא של ילדי קשת תופס אותי בהמון מחשבות...
זה התחיל בפוסט מיוחד שפרסמתי אצלי בחודש אוקטובר, פעם ראשונה התוודעתי לעניין חודש מודעות ללידות שקטות, ופעם ראשונה ששמעתי על המושג שנקרא ילדי קשת. ( ילדי קשת אלו הילדים שמגיעים לאחר הריון שהסתיים בלידה שקטה, ובד"כ אלו ילדים ייחודיים שמביאים איתם טל של נחמה והמון שמחה ואור.) בהמשך שמעתי על כמה סיפורים עצובים של חברות מהחיים האמיתיים וגם חברות ווירטואליות שעברו אובדן קשה כ"כ, ומשהו נגע לי בלב.
ולמה קשת?
כמו הקשת בענן שמופיעה אחרי הסערה עם צאת השמש, כך בואם של ילדי הקשת אל חיינו מתרחש אחרי סערת רגשות גדולה, והם מסמנים התחדשות, יופי והמון תקווה ואושר.
אמנם תינוק חדש לעולם לא יחליף את התינוק שאיננו. אך הוא מביא עימו בשורה חדשה בכנפיו לידת תינוק חדש בצל האובדן מלווה בחששות רבים ומשנה לחלוטין את חוויית ההריון, הלידה וההורות.
כיון שתחום העיסוק העיקרי שלי נוגע בקטנטנים הללו לצד ההזדהות שלי עם האובדן חשבתי רבות איך אוכל לשמח הורים לילדים כאלה, ולכן החלטתי פעם בחודש לצלם תינוק/תינוקת שנולדו לאחר אובדן הריון ללא עלות.
החזון שלי זה בוק גדול של ילדי קשת, תמונות שמסמלות תקווה, אהבה והמון אושר חדש וגדול שהגיע אחרי קושי עצום.
נשים בהריון של ילדי קשת מוזמנות אליי בפרטי כבר בחודש תשיעי. ואם אתם מכירים זוג שכזה אשמח שתקשרו ביננו, באהבה גדולה.
והלוואי שאזכה תמיד לצלם רגעים של אושר ושאוכל להביא קצת מזור לכאב האינסופי הזה.





תגובות